למה כתבתי את זה
לפני שנה לא ידעתי לכתוב שורת קוד אחת. היום יש לי אתר, דפי מכירה, דפי תשלום שמחוברים למייל אוטומטי, כלי לבניית פרומפטים, והתראה שמגיעה לטלפון בכל פעם שמישהו קונה.
לא למדתי לתכנת. למדתי לדבר עם קלוד.
המדריך הזה הוא לא מדריך טכני. הוא מראה את הדרך שבה אני עובדת: מה אני מבקשת, איך אני מנסחת, ומה אני בודקת לפני שמשהו עולה לאוויר. הכל עם דוגמאות אמיתיות מהעסק שלי.
למי זה מתאים: ליוצרים, לצלמים, לבעלי עסקים קטנים ולכל מי שיש לו רעיון ואין לו מתכנת.
קלוד הוא לא עוד צ'אט
רוב האנשים מכירים צ'אט שעונה על שאלות. אתם שואלים, הוא כותב תשובה, ואתם מעתיקים אותה למקום אחר.
קלוד קוד עובד אחרת. הוא עובד בתוך המחשב שלכם, בתיקייה שאתם נותנים לו:
- הוא יוצר קבצים אמיתיים: דף אינטרנט, תמונה, סרטון ערוך
- הוא מריץ דברים ובודק שהם עובדים
- הוא פותח דפדפן ומסתכל על מה שבנה
- הוא זוכר את הכללים שלכם משיחה לשיחה
במקום לקבל הוראות ולבצע אותן לבד, אתם מתארים מה אתם רוצים, והוא עושה. אתם מסתכלים, מתקנים במילים, והוא מתקן.
אני חושבת עליו כמו על עוזר בסטודיו: הוא לא מחליט במקומי, אבל הוא עושה את כל העבודה הטכנית שפעם עצרה אותי.
מתחילים: מה צריך
- מנוי Claude Pro. קלוד קוד כלול בו.
- אפליקציית Claude למחשב, למק או לווינדוס. בתוכה יש לשונית Code, ושם עובדים.
- תיקייה אחת לעבודה. אצלי היא נקראת "קלוד". כל הפרויקטים נמצאים שם, כל אחד בתיקייה משלו.
- שיחה ראשונה. פותחים את התיקייה בלשונית Code וכותבים בעברית מה רוצים.
את ההתקנה עצמה, צעד אחרי צעד, יש בתחילת המדריך.
זהו. לא צריך להתקין שפות תכנות ולא צריך לדעת פקודות. כשקלוד צריך כלי מסוים, הוא מבקש רשות ומתקין.
רשות: קלוד שואל לפני פעולות חשובות. בהתחלה תאשרו הרבה. זה טוב, ככה לומדים מה הוא עושה.
צ'אט או קוד: איפה עושים מה
באפליקציה של קלוד יש שני מקומות לעבוד בהם, והם לא אותו דבר. הרבה אנשים עושים הכל בצ'אט, ואז מתפלאים שקלוד "לא יכול" לבנות להם דף.
צ'אט
לשונית Chat- לחשוב ביחד: רעיונות, שמות, תוכנית
- לכתוב: פוסט, מייל, הודעה, תסריט
- לשאול שאלות ולהבין משהו
- לנתח תמונה או מסמך ששלחתם
- טיוטה מהירה של דף או כלי קטן לראות איך זה נראה
קוד
לשונית Code- לבנות דפים ואפליקציות אמיתיים, בקבצים
- להעלות אותם לאינטרנט
- לערוך סרטונים ותמונות שנמצאים במחשב
- לבנות אוטומציות ולחבר מערכות
- לעבוד עם הכלים שלכם: דפדפן, מייל, יומן
הכלל שלי: אם התוצאה היא טקסט, אני בצ'אט. אם התוצאה היא קובץ, דף או משהו שצריך לרוץ, אני בקוד.
הרבה פעמים אני מתחילה בצ'אט, מגבשת רעיון וטקסט, ואז עוברת לקוד ואומרת: "את זה, תבנה".
מודל, מאמץ וטוקנים
שלוש מילים שתראו כל הזמן. לא צריך להבין אותן לעומק, רק לדעת מה לבחור.
המודל: מי עובד בשבילכם
אני עובדת עם Opus 5.5. הוא החזק ביותר, והוא גם צורך יותר מהמכסה. למשימה פשוטה, כמו לנסח מחדש פסקה, אפשר לעבור לדגם קל יותר ולחסוך.
המאמץ: כמה הוא חושב לפני שהוא עונה
בקוד אפשר לבחור כמה מאמץ קלוד משקיע בכל תשובה. אני עובדת על בינוני, וזה מספיק לכמעט הכל: דפים, כתוביות, תיקונים.
- נמוך: משימות קטנות וברורות. מהיר וחוסך
- בינוני: רוב העבודה
- גבוה: כשמשהו מסובך או נתקע, למשל אוטומציה שלא עובדת. חושב יותר, וצורך יותר
טוקנים: הדלק
טוקן הוא חתיכה קטנה של טקסט, בערך חצי מילה. כל מה שקלוד קורא וכותב נספר בטוקנים: ההודעות שלכם, הקבצים שהוא פותח, התמונות, והתשובות שלו.
במנוי יש מכסה: חלון של חמש שעות, ומכסה שבועית. כשהיא נגמרת מחכים שתתחדש.
מה אוכל הכי הרבה טוקנים
- שיחה אחת ארוכה מאוד שבה עושים עשרה דברים שונים
- קבצים גדולים, הרבה תמונות וצילומי מסך
- מאמץ גבוה כשלא צריך
איך אני חוסכת
- שיחה חדשה לכל משימה. סיימתי דף? פותחת שיחה חדשה לסרטון
- בקשה ברורה מההתחלה, במקום עשרה תיקונים קטנים
- כללים בקובץ ובסקילים, כדי לא להסביר כל פעם מחדש
- בינוני כברירת מחדל, וגבוה רק כשנתקעים
הקובץ שמכיר אותך, והזיכרון
הדבר הכי חשוב שעשיתי היה לכתוב לקלוד מי אני. יש קובץ בשם CLAUDE.md שקלוד קורא בתחילת כל שיחה. מה שכתוב בו, הוא יודע תמיד.
מה אני כתבתי שם
- מי אני ומה העסק שלי
- איך אני כותבת: קצר, חם, בלי מילים כמו "מהפכה"
- הצבעים והפונטים של המותג
- הלינקים שלי: אתר, מייל, דפי מכירה
- כללים שלמדתי בדרך הקשה, למשל "לא לפרסם מספרים של מטא בלי לבדוק כל קונה"
תכתוב לי קובץ CLAUDE.md. תשאל אותי 5 שאלות על העסק שלי, על הקהל, על הסגנון שלי ועל מה שחשוב לי, ותבנה ממה שאענה.
כל פעם שאתם מתקנים את קלוד על אותו דבר פעמיים, תגידו לו: "תכניס את זה לקובץ". ככה הוא לא טועה בזה שוב.
וגם זיכרון: מה שהוא לומד עליכם לבד
קלוד רוצה להכיר אתכם. חוץ מהקובץ שאתם כותבים, יש לו זיכרון: פתקים קטנים שהוא שומר לעצמו תוך כדי עבודה, ונשארים גם לשיחה הבאה.
- אמרתם לו פעם "אני אוהבת כתוביות גדולות"? הוא רושם, ובפעם הבאה זוכר
- סיימתם פרויקט? הוא רושם איפה הקבצים ומה נשאר לעשות
- מצאתם יחד תקלה? הוא רושם איך פתרתם
ההבדל בפשטות: הקובץ הוא מה שאתם מספרים לו על עצמכם. הזיכרון הוא מה שהוא שם לב אליו בעצמו. אפשר תמיד לבקש: "תזכור את זה", או "מה אתה זוכר עליי?".
בונים דף או אפליקציה
כל דפי המכירה שלי נבנו ככה: שיחה, תצוגה מקדימה, תיקונים, ורק אז עולים לאוויר.
הדרך שלי, צעד אחרי צעד
- מתארים מה הדף צריך לעשות, למי הוא מיועד, ומה הפעולה האחת שהגולש צריך לעשות.
- מבקשים לראות לפני שמשהו עולה. קלוד פותח תצוגה מקדימה בדפדפן.
- מתקנים במילים: "יותר בהיר", "הכפתור לא מספיק בולט", "הטקסט ארוך מדי".
- בודקים בטלפון. רוב הגולשים שלכם שם.
- מעלים לאוויר רק אחרי שאישרתם.
תבנה לי דף נחיתה למפגש אישי שאני נותנת. הקהל: בעלי עסקים קטנים בלי ניסיון. בדף: מי אני, מה מקבלים, מחיר, ושאלות נפוצות. כפתור אחד שמוביל לוואטסאפ. תראה לי לפני שאתה מעלה.
אותו דבר עם אפליקציה. בניתי ככה כלי שמרכיב פרומפטים לדמויות עקביות, ומחשבון הצעות מחיר שמראה סכום כולל בזמן אמת.
עורכים ויוצרים סרטונים
זה החלק שהכי הפתיע אותי. קלוד לא פותח את הסרטון כמו תוכנת עריכה, אבל הוא יודע לעבוד עליו עם כלים שרצים על המחשב. התוצאה היא קובץ וידאו חדש.
מה אני עושה איתו
- כתוביות: הוא מתמלל את מה שאמרתי ומוסיף כתוביות בסגנון שלי, מילה אחרי מילה, במיקום שאני מבקשת
- חיתוך: מוריד שקטים ופתיחות מגומגמות
- מוזיקה ולוגו: מוסיף פס קול, כרטיס סיום, לוגו בפינה
- פורמטים: מוציא גרסה לסטורי, לרילס ולמודעה
יש בתיקייה סרטון שלי מדבר למצלמה. תוסיף כתוביות בעברית, מילה אחרי מילה, צבע זהב למילה שנאמרת, [איפה על המסך, למשל: בתחתית]. תוריד שקטים ארוכים. תוציא קובץ שנפתח באייפון.
צפו איך זה נראה אצלי, מהבקשה ועד הסטורי המוכן
אחרי שאהבתי סגנון, ביקשתי לשמור אותו כסקיל. מאז אני כותבת רק "תוסיף כתוביות", והכל יוצא באותו סגנון.
ולא רק לערוך: שלוש דרכים ליצור סרטונים
קלוד בונה אנימציה מאפס: טקסטים שזזים, לוגו שנכנס, הסבר מונפש, כמו האנימציות במדריך הזה. בלי תוכנת עריכה, והתוצאה יוצאת כקובץ וידאו.
מחברים את קלוד לכלים שמייצרים תמונות וסרטונים. הוא כותב את הפרומפט, שולח, מחכה לתוצאה ומביא אותה אליכם. אתם רק אומרים מה רוצים.
לכלי שאין לו קונקטור, קלוד נכנס דרך הדפדפן לחשבון שלכם, מדביק פרומפט, בוחר הגדרות ומוריד את התוצאה. אתם מתחברים, הוא מבקש רשות, והקרדיטים נשארים בשליטה שלכם.
תבנה לי אנימציה של 7 שניות לסטורי, בצבעי המותג שלי: מסך כהה שמתבהר, רצפת הולוגרמה מנצנצת, הלוגו שלי בתלת מימד מסתובב, אני נכנסת בכרטיס תמונה, דמות מצוירת עולה למסך, מסתכלת ומצביעה עליי, ובסוף כותרת וכפתור. 14 שניות, עם כפתור עצירה וציר זמן שאפשר לגרור. תוציא אותה כקובץ וידאו.
אני רוצה סרטון של 10 שניות לסטורי: דמות שלי הולכת ברחוב גשום בלילה. תכתוב פרומפט, תראה לי אותו לפני שאתה משתמש בקרדיטים, ורק אחרי שאאשר תיצור.
"תראה לי לפני שאתה משתמש בקרדיטים" חוסך הרבה כסף. סרטון שנכשל עולה בדיוק כמו סרטון שהצליח.
בונים אוטומציות
אוטומציה היא פשוט "כשקורה X, תעשה Y", בלי שאני צריכה להיות שם.
איך קלוד מגיע לכלים שלכם: קונקטורים
קונקטור הוא חיבור. כמו לתת לעוזר מפתח למגירה מסוימת: הוא יכול להיכנס רק למה שחיברתם, ורק אחרי שאישרתם.
למה אפשר להתחבר
- ג'ימייל: לחפש מיילים, לסכם, להכין טיוטות תשובה
- יומן גוגל: לראות מה יש השבוע, לקבוע ולהזיז פגישות
- גוגל דרייב: לקרוא מסמכים וגיליונות
- Canva, Figma, Notion ועוד הרבה מערכות שאתם כבר עובדים איתן
- מערכות פרסום, כדי לבדוק איך הקמפיינים שלכם עובדים
מחברים מתוך ההגדרות של האפליקציה, בחלק של Connectors. בוחרים מערכת, מתחברים עם החשבון שלכם, ומאשרים מה מותר לו לעשות.
דוגמה: חשבוניות לרואה החשבון
כל חודש אותו סיפור: לחפש במייל את כל החשבוניות והקבלות, לאסוף, ולשלוח לרואה החשבון. עם ג'ימייל מחובר, זה נראה ככה:
- מחברים את ג'ימייל (וגם את דרייב, אם רוצים לשמור שם)
- מבקשים מקלוד למצוא את כל החשבוניות והקבלות של החודש
- הוא מסדר אותן בטבלה: ספק, תאריך, סכום
- הוא מכין טיוטת מייל לרואה החשבון
- אתם בודקים ולוחצים "שלח"
תחפש בג'ימייל שלי את כל החשבוניות והקבלות מהחודש שעבר. תסדר לי אותן בטבלה עם ספק, תאריך וסכום, ותגיד לי אם משהו נראה חסר. אחר כך תכין טיוטת מייל לרואה החשבון שלי. אל תשלח, אני אבדוק קודם.
"אל תשלח, אני אבדוק קודם" הוא משפט שכדאי להוסיף לכל בקשה שיוצאת החוצה: מייל, הודעה, פרסום.
מה רץ אצלי עכשיו
- קנייה, ואז מייל: מישהו משלם בדף התשלום, והמדריך והבונוס נשלחים אליו אוטומטית, עם עותק אליי
- התראה לטלפון: על כל רכישה אמיתית, לא על כל לחיצה
- ליד חדש: מישהו משאיר פרטים בדף, ואני מקבלת מייל עם הכל, גם אם המערכת חשבה שזה ספאם
- מתזמן הודעות: כלי שמזכיר לי למי לשלוח הודעה ומתי
כשמישהו קונה בדף התשלום שלי, אני רוצה שיישלח לו מייל עם הקישור למדריך, ושאני אקבל התראה בטלפון. תסביר לי קודם במילים פשוטות איך זה יעבוד ומה תצטרך ממני, ורק אז תבנה.
חשוב: אוטומציה צריך לבדוק. אצלי בודקים תמיד עם רכישת ניסיון, ואחר כך מבטלים אותה. ואף פעם לא נותנים לקלוד סיסמאות, אני מתחברת לבד.
קלוד בדפדפן, ולמה הוא מבקש רשות
יש מערכות שאין להן קונקטור. בשבילן קלוד יכול לעבוד בדפדפן, כמו שאתם עובדים: לפתוח אתר, ללחוץ, לקרוא, למלא טופס.
- דפדפן מובנה בתוך האפליקציה, שבו הוא בודק דפים שבנה
- הכרום שלכם, דרך תוסף של קלוד. שם אתם כבר מחוברים לאתרים, אז הוא יכול לעבוד בתוך החשבונות שלכם
דוגמאות למה שאפשר לבקש
- להיכנס לאזור האישי אצל ספק ולהוריד את החשבוניות של החודש
- לבדוק כמה אנשים נכנסו לדף שלכם השבוע
- לעדכן מחיר או טקסט במערכת שבניתם בה דף
- להשוות מחירים בין כמה אתרים
רשות: אתם תמיד מחליטים
זה החלק החשוב. קלוד לא עושה מה שבא לו:
- הוא שואל לפני פעולה. מופיעה בקשה, ואתם מאשרים פעם אחת, מאשרים תמיד, או אומרים לא
- הוא שואל לפני כל אתר חדש שהוא נכנס אליו
- סיסמאות רק אתם מקלידים. כשמופיע מסך התחברות, הוא עוצר ומחכה לכם
- לפני שליחה, פרסום או תשלום הוא אומר בדיוק מה הוא הולך לעשות ומחכה ל"כן" שלכם
- כספים: תשלומים והעברות אתם עושים בעצמכם
בהתחלה זה מרגיש כמו הרבה אישורים. אחרי שבוע אתם כבר יודעים מה לאשר תמיד ומה לבדוק כל פעם. ככה צריך להיות.
סקילים: איך בניתי לעצמי צוות
סקיל זה מתכון. כמו מתכון של עוגה: כותבים אותו פעם אחת, ומאז היא יוצאת אותו דבר בכל פעם. בלי להסביר מחדש.
ככה נולד חבר הצוות הראשון שלי
- עשיתי משימה עם קלוד הרבה פעמים. אצלי זה היה להוסיף כתוביות לסטוריז.
- תיקנתי עד שזה היה בדיוק כמו שאני רוצה. הצבע, הגודל, המיקום, הקצב.
- ביקשתי: "תשמור את זה כסקיל". כל התיקונים נכנסו למתכון.
- נתתי לו שם ואופי. קל יותר לכתוב "נועה, תערכי לי את הסטורי" מאשר להסביר מה אני רוצה.
- כל טעות חדשה נכנסת למתכון: "תכניס את זה לסקיל של נועה". ככה היא משתפרת כל שבוע.
ואז זה קרה שוב עם קופי, עם בדיקת קמפיינים, עם דפי נחיתה. ככה, בלי לתכנן, נבנה לי צוות:
השמות כאן לדוגמה. לצוות שלי יש שמות משלו.
איך קוראים להם לעבודה
יש שתי דרכים, ושתיהן עובדות:
- פשוט אומרים מה רוצים. "אני רוצה לבנות היום דף נחיתה". קלוד מזהה לבד שזו משימה של אורי, ומפעיל אותו.
- קוראים בשם. "אורי, בוא נבנה דף נחיתה". ככה בטוח שהוא זה שעובד.
והם עובדים ביחד
מי שמנהל את הצוות הוא קלוד. כשהמשימה צריכה עוד ידיים, הוא מביא את חבר הצוות המתאים: אורי בונה את הדף, יעל כותבת את הטקסטים, ועדי מחברת את דף התשלום. לא צריך לנהל את זה, רק לאשר בדרך.
ובמשימות גדולות קלוד יכול גם לשלוח כמה עוזרים לעבוד במקביל, למשל חמישה "יועצים" שבודקים רעיון כל אחד מזווית אחרת, ואז מביא לכם סיכום אחד.
את מה שעשינו עכשיו, עם כל התיקונים שלי, תשמור כסקיל בשם "נועה". בפעם הבאה שאכתוב "נועה", תעבוד בדיוק ככה.
הכלל שלי: מוסיפים חבר צוות רק כשיש משימה שחוזרת על עצמה. לא בשביל הסדר, ולא כי זה נחמד. צוות קטן שעובד עדיף על צוות גדול שאף אחד לא קורא לו.
איך לבקש נכון
קלוד טוב בדיוק כמו הבקשה. ככה אני מנסחת:
- המטרה, לא רק המשימה. לא "תשנה צבע", אלא "הדף מרגיש כבד, אני רוצה שירגיש בהיר ומזמין".
- למי זה. "לבעלי עסקים בלי ניסיון" משנה את כל הניסוח.
- מה אסור. "בלי מקפים", "בלי לשנות את המחיר", "אל תעלה לאוויר".
- תראה לי לפני. המשפט הכי חשוב.
- לשאול אותו. "מה דעתך?", "מה חסר כאן?", "תן לי שלוש אפשרויות".
לפני שאתה מתחיל, תגיד לי במשפט אחד מה הבנת שאני רוצה, ומה אתה מתכנן לעשות.
ואם הוא טועה, וגם זה קורה, תגידו לו בדיוק מה לא נכון. הוא מתקן מהר.
כללי זהב
- תמיד לראות לפני שעולה לאוויר. גם בטלפון.
- סיסמאות ותשלומים רק אתם. קלוד לא מקליד סיסמה ולא מאשר תשלום.
- לבדוק מספרים. כשהוא מביא נתונים, לשאול מאיפה, ולבקש לבדוק כל פריט.
- טעות שחוזרת נכנסת לקובץ. ככה היא לא קורית שוב.
- קטן ועובד, ואז עוד. דף אחד שעולה עדיף על אתר שלם שתקוע.
- אתם המחליטים. הוא מציע, אתם בוחרים. הטעם, הסגנון והקול הם שלכם.
